ממאבק של שנים במחלה - לניצחון

סיפורה של אלי לובל הוא תיאור רב עוצמה של מאבק בלתי פוסק, ייאוש ובסופו של דבר תקווה במאבקה במחלת ליים. לאחר שננשכה על ידי קרצייה ב-1996, היא ביטלה בתחילה את המחשבה שעקיצה היא הגורם לכל התופעות שפגשו אותה בהמשך, אך עד מהרה פיתחה תסמינים דמויי שפעת וכאבים עזים שעברו בכל גופה.

במהלך השנה שלאחר מכן, היא התמודדה עם מסע מתסכל ומבלבל דרך אבחנות שגויות מרובות - כולל טרשת נפוצה, זאבת ודלקת מפרקים שגרונית - שלא הצליחו לזהות את מחלת ליים.

למרות טיפולים רבים, מצבה הידרדר בהתמדה, והותיר אותה חסרת יכולת, ללא יכולת לעמוד או לחשוב בבהירות, וסובלת מכאבים מתמידים וערפל נוירולוגי. היא תיארה את חייה כ"סיוט נורא של ליים", שבו גופה ונפשה הרגישו שבורים, והיא הרגישה חסרת תקווה – עד כדי כך שאחרי 15 שנים של סבל ללא תשובות ומצב בריאותי מתדרדר, היא עברה לקליפורניה בכוונה למות, להשלים עם גורלה ולהרגיש השלמה עם סבלה. התשישות הנפשית והפיזית שלה הגיעו לנקודת שבירה. היא האמינה שלא נותרו לה אפשרויות והרגישה שהדרך הטובה ביותר שלה היא לוותר על החיים לחלוטין. היא ארזה את חפציה בכוונה לבלות את שארית ימיה בייאוש, ואפילו סירבה לקבל טיפול בבית החולים לאחר שהותקפה על ידי נחיל דבורים שהותיר אותה אלרגית מאוד אך חיסן את גופה אל מול התוצאות הרעות מכל.

באורח פלא, אלי שרדה את המתקפה ההיא, ותגובת גופה לארס הדבורים סימנה נקודת מפנה.

לאחר שחוותה כאב עז והבנה שהיא עשויה להגיב לארס בצורה טיפולית, היא החלה לחקור את תכונות הריפוי הפוטנציאליות של ארס הדבורים.

עד מהרה היא החלה להתנסות באפיתרפיה - עקיצות מכוונות של דבורים בשיטה מיוחדת שלא פגעה בדבורים - כדי לטפל בתסמיני ליים שלה. עם הזמן, אלי דיווחה על שינוי דרמטי:

הערפול המוחי שלה התפוגג, הכאב שלה שכך והיא חזרה לחיוניותה. החלמתה, אותה היא מייחסת להשפעת הארס, העניקה לה נקודת מבט חדשה על החיים ותקווה לעתיד. הסיפור שלה מדגיש את הייאוש הראשוני שלה, את עומק הסבל שלה, וכיצד ההתמדה שלה - באמצעות טיפול לא קונבנציונלי - הפכה בסופו של דבר לעדות לפוטנציאל הטיפולי הבלתי מנוצל האפשרי של ארס הדבורים במאבק במחלת ליים ואף במצבים נוירולוגיים אחרים.

ארס דבורים, במיוחד המרכיב מליטין, מציע מספר יתרונות פוטנציאליים ברמה המולקולרית ולמחלות שונות. ברמה המולקולרית, מליטין יכול לשבש את קרומי התאים על ידי יצירת נקבוביות, מה שמוביל לשבירת מעטפת התא ולמוות של חיידקים או פטריות ממוקדים. הוא גם מפעיל אנזימים המדמים דלקת הנגרמת על ידי חום, מה שיכול לשפר את התגובות החיסוניות. יכולתו של מליטין ליצור נקבוביות גדולות בקרומי התאים מאפשרת לו למקד ולהשמיד פתוגנים מבלי לפגוע בתאים אנושיים במינונים מתאימים.

בנוסף, הוא יכול לקרוע מעטפות נגיפיות, כגון HIV,  למנוע מהנגיף להדביק תאים ולהפחית את הסיכוי להתפתחות עמידות.

מעבר למחלת ליים, ארס דבורים ומליטין נחקרו בשל הפוטנציאל הטיפולי שלהם במספר מצבים אחרים: סרטן: מליטין יכול למקד ולהרוג תאים סרטניים על ידי שיבוש הממברנות שלהם ועיכוב צמיחתם. זיהומים חיידקיים: תכונותיו האנטי-מיקרוביאליות יכולות להילחם בפתוגנים חיידקיים שונים, מה שהופך אותו למועמד מבטיח לאנטיביוטיקה חדשה.

זיהומים נגיפיים: מחקרים מצביעים על כך שמליטין יכול לקרוע מעטפות נגיפיות, כגון HIV, ולעכב את יכולתם להדביק.

שיכוך כאבים: מרכיבים אחרים של ארס דבורים עשויים לווסת את מסלולי הכאב, ולהציע פוטנציאל כמשככי כאבים טבעיים.

מחלות אוטואימוניות ודלקתיות: מכיוון שהוא משפיע על התגובות החיסוניות, ארס דבורים יכול לווסת דלקת במצבים כמו דלקת פרקים וטרשת נפוצה.

בסך הכל, הפעולות המולקולריות של ארס הדבורים - כגון שיבוש הממברנה, הפעלה חיסונית והפרעה לשלמות הפתוגן - הופכות אותו למשאב ביולוגי רב-תכליתי עם יישומים פוטנציאליים על פני ספקטרום רחב של מחלות.

מהי מחלת ליים (Borreliosis; Lyme Disease) היא מחלה הנגרמת לרוב על ידי חיידקים ממין Borrelia burgdorferi, ולעיתים על ידי חיידקי Borrelia afzelii ו-Borrelia garinii (בעיקר באירופה).

שלב המחלה המוקדם מתאפיין בכאב ראש, חום, עייפות, דיכאון ופריחה בעור הנקראת Erythema Migrans. אם החולה לא מקבל טיפול ייפגעו לרוב מערכות שונות בגוף כגון: מערכת העצבים, המפרקים ואף הלב. ברוב המקרים, אם החולה מאובחן בשלבי המחלה הראשונים ומקבל טיפול אנטיביוטי, הוא יחלים מהמחלה. אבחון מאוחר של המחלה או קבלת טיפול בלתי הולם יכולים לגרום לתסמינים חריפים, שיהיו קשים לטיפול.

לינק למקור: https://bbc.com/future/article/20150327-how-a-bee-sting-saved-my-lifeEllie Lobel was ready to die. Then she was attacked by bees. Christie Wilcox hears how venom can be a saviour.